בריאות הנרתיק
הפרשות וגינליות וטיפולן
צבעי הפרשות וגינליות
פירוש קליני וסימנים
- שקוף ונמתח (במרקם של חלבון ביצה)
- יכול להיות תקין בתקופת הביוץ
- סמיך וגבינתי ← אם מלווה בגירוד, יכול להעיד על קנדידה
- לבן ודק ← יכול להיות תקין גם כן
- צהוב חיוור וקל
- אם חסר ריח, יכול להיות פיזיולוגי
- סמיך ובעל מראה דלקתי
- מעיד על זיהום (למשל טריכומונס, זיהום המועבר במגע מיני)
- דק, אפור-לבן
- וגינוזיס חיידקי
- ריח דגים (סימן חשוב)
- מעורב בדם
- יכול להיות דימום וסתי או כתמים; אם נמשך יש לברר את הסיבה
מתי לפנות לרופא/ה
- ריח לא נעים
- גירוד / צריבה
- הפרשה גוברת או משתנה
- כאבי אגן / חום
הצבע לבדו אינו קובע אבחנה. יש לקרוא אותו יחד עם ריח, גירוד, כאב ומשך הזמן.
הפרשות וגינליות הן התלונה השכיחה ביותר שבגללה פונות נשים לרופאי נשים.
הפלורה הוגינלית, כלומר תוך הנרתיק, היא במבנה לח באופן טבעי.
נוזלים המופרשים מדפנות הנרתיק ומבלוטות הצוואר, כלומר צוואר הרחם הנמצא בתוך הנרתיק, יוצרים לחות זו.
הנרתיק הוא אחד מחללי הגוף של האישה הפתוחים כלפי חוץ.
היות הפלורה הוגינלית (תוך הנרתיק) לחה ורטובה חיוני לבריאות האישה.
החלק החשוב הוא להבחין אם ההפרשה תקינה או שהיא מבשרת מחלה.
ההפרשה הוגינלית, בשל תנועותיה היומיומיות של האישה כמו הליכה ועמידה, זורמת החוצה מהנרתיק בהשפעת הכבידה ויוצרת לחות בתחתונים או בתחבושת ההיגיינית.
הפרשה זו נמשכת ברציפות אצל אישה בריאה, כל עוד אין מחלה או בעיה.
ההפרשה הוגינלית התקינה אצל אישה שקופה, כלומר צלולה, ודומה לחלבון ביצה נוזלי, ובדרך כלל אינה מדיפה ריח.
בסמיכות ובצבע לחות זו, כלומר ההפרשה, ניתן להבחין בשינויים קלים בתקופת הביוץ (בממוצע סביב היום ה-14 מתחילת הווסת).
הסיבה לכך היא שהרחם, כדי להקל על הפריית הביצית המוכנה להפריה, משנה את סמיכות ההפרשה.
כך, זרע הגבר יכול לנוע בקלות במהלך יחסי המין, להתקדם בתעלת הנרתיק ולעבור בקלות דרך הצוואר, כלומר צוואר הרחם.
ככל שמתקרב מועד הווסת (הדימום החודשי), אצל חלק מהנשים ייתכן שיורגש ריח בנרתיק ושצבע ההפרשה יכהה.
אלו הם השפעות שיוצר המחזור ההורמונלי הגורם לדימום הווסתי בתקופה זו.
כל הפרשה וגינלית מלבד מה שתיארנו, יש לראות בה תסמין למחלה עד לביצוע בדיקה.
פנייה ללא איבוד זמן רב לרופא הנשים שלך חשובה והכרחית לבריאותך.
הפרשות וגינליות מטרידות באמת מאוד. חיים עם הפרשה וגינלית יורידו את איכות חיי היום-יום של האדם.
בהפחתת הביטחון העצמי של האישה, הן גורמות לה להרגיש רע ולא מרוצה.
יש לראות בהפרשות וגינליות בעיה רצינית שעשויה להשפיע ישירות על חיי המין של האישה ואף לגרום לבעיה עם בן/בת זוגה.
החשוב ביותר הוא שהיא עלולה לפגוע בבריאות האישה, ולהוביל לאי-פוריות או לתוצאות בלתי-רצויות חמורות אף יותר.
בניגוד למה שנהוג לחשוב, טיפול בהפרשות נשיות קל יותר, ללא כאב וללא סבל.
בייחוד מטופלות הפונות אלינו כבר מתחילת הופעת התסמינים, בעיותיהן נפתרות בקלות ובפשטות רבה יותר.
הסיבה הנפוצה והשכיחה ביותר לפחד ולהיסוס שאנו נתקלים בהם, היא המחשבה "מה אם זה יתברר כמשהו רע", ומכאן אי-פנייה לרופא.
הבעיה או המחלה הקיימת לעולם לא תשתנה מעצמה.
פנייתך המאוחרת אלינו אינה מבטלת את הבעיות שאת חוששת ונרתעת מלהתמודד איתן, אלא להפך — היא מגדילה אותן והופכת את הטיפול לקשה יותר.
כשיש לך בעיה שניתן לפתור בקלות וללא טרחה, אך את מבזבזת אותה בפחד והיסוס, את עלולה להפוך מחלה אפשרית לגדולה יותר, ואולי אף לבלתי ניתנת לפתרון.
בניסיון שלא לראות את המציאות, אינך יכולה למחוק מחלות ובעיות.
כדי לשמור על בריאותך, עלייך לפנות לבדיקה גינקולוגית באופן שגרתי (סדיר), בין אם יש לך בעיה או פעילות מינית ובין אם לא. פרק הזמן שאנו ממליצים עליו הוא שכל אישה תעבור בדיקת נשים שגרתית אחת לשישה חודשים.
אם יש לך בעיה, הפנייה המיידית היא הדבר המועיל ביותר.
הפרשות וגינליות פיזיולוגיות (הפרשות וגינליות טבעיות)
- שינויים הקשורים לרמת האסטרוגן (אחד ההורמונים הנשיים); למשל, לפני דימום הווסת (הדימום החודשי)
- לחות הנוצרת בנרתיק עם גירוי מיני וההפרשה הנובעת ממנה
- בהריון, הפרשת בלוטות צוואר הרחם עולה כדי להגן על ההריון והעובר
- הפרשות הקשורות להתקן תוך-רחמי (ספירלה), הנראות לרוב כאשר תקופת השימוש בהתקן מסתיימת.
הפרשות פתולוגיות (הפרשות בלתי-טבעיות)
1. הפרשות וגינליות (השייכות לנרתיק):
- מחלות פטרייתיות של הנרתיק, הנגרמות בדרך כלל על ידי קנדידה, בצורת הפרשה לבנה גושית
- דלקת נרתיק מטריכומונס (מחלה טפילית המועברת גם ביחסי מין)
- וגינוזיס חיידקי (מחלה הנגרמת על ידי חיידקים שונים)
- דלקת נרתיק מהרפס גניטלי (הפרשה הנגרמת מנגיפים)
- הפרשה הנגרמת מגופים זרים בנרתיק (כמו חלקי צעצועי מין או שברי ספוג בזמן שטיפה פנימית)
- הפרשות הנגרמות מסרטן
2. סרביקליות (השייכות לצוואר הרחם):
- הנגרמות על ידי חיידקים (כמו זיבה ומקרים דומים)
- זיהומים לא-ספציפיים (הפרשות שהגורם והסיבה להן אינם ידועים)
- הפרשות הנגרמות מנגיפים (כמו הרפס ואחרים)
- הפרשות הנגרמות מסרטן
- הפרשות הנגרמות מפתולוגיות מסוימות הקרויות פוליפים
- הפרשות הנגרמות מפצעים (שחיקה)
הגורם השכיח ביותר להפרשה וגינלית הוא וגינוזיס חיידקי, הנגרם מפטריות, טריכומונס וחיידקים שונים.
מקורות
- Guidelines for the management of symptomatic sexually transmitted infections. World Health Organization (WHO), 2021.
- Vaginal discharge. NHS (UK National Health Service).
- Vaginal thrush. NHS (UK National Health Service).
נבדק רפואית על ידי Op. Dr. Şükrü Sanus, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות · בדיקה רפואית אחרונה: