סדירות הווסת
היפומנוראה: מה משמעות הדבר כשהווסת מסתיימת מבלי למלא תחבושת?
היפומנוראה היא מצב שבו הדימום עומד בלוח הזמנים, אך כמותו יורדת. המרווח נשאר 28 יום, אך התחבושת כמעט יבשה כבר ביום השני. האישה נוטה לומר על כך 'ברוך השם, מגיע מעט' או 'הגוף שלי התרגל'. בקליניקת SoftCare, ווסת מועטה עומדת בנפרד מווסת נדירה. האחת היא קצב, השנייה היא נפח.
עמוד האוליגומנוראה מתאר מחזור שמגיע בתדירות נמוכה מ-35 יום. מטרורגיה אינה סדירה, דימום ביניים מופיע בין שתי תקופות ווסת. אמנוראה היא הפסקה. היפומנוראה אינה אף אחת מאלה: היום מגיע, אך רירית הרחם שמתפרקת דקה, או שדרך היציאה הצטמצמה. אצל אותה אישה, גם הנפח וגם הקצב יכולים להשתנות במהלך השנים. תווית אחת אינה מספיקה למרשם אחד.
טקסט זה אינו קובע אבחנה. חשד להיריון, שתיקה פתאומית אחרי הפסקת היריון או גרידה, כאב שמצטבר במפשעה, הפרשת חלב, וגלי חום לפני גיל 40 - מצריכים בדיקה.
מהי היפומנוראה, וכיצד מזהים אותה בבית
התיאור הקלאסי הוא שהווסת נמשכת פחות משני ימים, או שהתחבושת/הטמפון כמעט אינם מתמלאים בפועל. הנפח במעבדה אינו נמדד בבית. האישה משווה למצבה הקודם: פעם שלוש-ארבע תחבושות, עכשיו כתם אחד; פעם שלושה ימים, עכשיו נגמר עד אחר הצהריים.
- לוח הזמנים תקין או קרוב לתקין
- הכמות נמוכה באופן ברור
- המשך לרוב יום-יומיים
- כתמים עלולים להחליף את הווסת עצמה
- כתמים לא סדירים בשתי החבילות הראשונות של הגלולה
- ירידה מתוכננת אחרי החדרת התקן תוך-רחמי הורמונלי
- דימום קצר לאחר חודש בודד של מחלה או נסיעה
- טפטוף בין שתי תקופות ווסת (דימום בין-וסתי)
- כל הפרשה אדומה אחרי גיל המעבר (זו אינה היפומנוראה, זוהי הערכה נפרדת)
בספקטרום FIGO, תמונה זו היא 'נפח מופחת'. השם עצמו אינו החשוב. החשוב הוא האם הדילול נובע מתרופה, מהידבקויות, או מהאטה בפעילות השחלה.
מדוע האישה חושבת שזו ירידה, ומדוע הרופא מפרק את ההיסטוריה
בבית חוזרים שלושה משפטים: הגיל מתקדם, ירדתי במשקל, הגוף התנקה. שלושתם אכן יכולים להוריד את הנפח. אף אחד מהם אינו סוגר את הנושא בפני עצמו.
הרופא שואל תחילה על היריון. דימום השרשה עלול לעבור כ'ווסת מועטה מאוד'. גם אם מקל הבדיקה שלילי, היריון מוקדם מאוד עלול שלא להתגלות. השלב הראשון ב-Şişli הוא β-hCG, ובמידת הצורך אולטרסאונד וגינלי.
השאלה השנייה היא אמצעי המניעה. גלולה משולבת, מדבקה, זריקה, שתל הורמונלי, ובמיוחד התקן תוך-רחמי הורמונלי (Mirena) - מדללים את רירית הרחם ועוצרים את הדימום במכוון. זו אינה מחלה, זו השפעה צפויה. גם בעמוד אמצעי המניעה החירומיים מופיעה אותה הערה: אחרי החדרת Mirena, הווסת עלולה להצטמצם משמעותית; בטורקיה אותו אמצעי משמש גם לטיפול סימפטומטי בדימום כבד. התקן תוך-רחמי נחושתי עושה את ההפך; הוא מגביר את הדימום. המשפט 'הכניסו לי התקן, הווסת נעצרה' דורש תחילה לברר איזה סוג הותקן.
השאלה השלישית היא הליך תוך-רחמי. הפלה מלאכותית, גרידה אחרי הפלה, שאריות שליה, מיומה-פוליפ היסטרוסקופיים, וכן חלק מההתערבויות אחרי ניתוח קיסרי - אם פוגעים ברירית הבסיסית - עלולים להשאיר הידבקויות (תסמונת אשרמן). כאשר יש הידבקויות, הדימום פוחת או נעצר; לעיתים הכאב דווקא מתגבר כי הדם אינו יכול לצאת. תמונה זו אינה נסגרת בתירוץ 'הגוף התרגל'.
השאלה הרביעית היא השחלות ובלוטת התריס. אי-ספיקת שחלות מוקדמת ופרימנופאוזה משבשות גם את המרווח וגם את הנפח. תת-פעילות יתר של בלוטת התריס עלולה לקצר ולדלל את המחזור. דיכוי היפותלמי (ירידה פתאומית במשקל, אימונים אינטנסיביים) מוריד את האסטרוגן; רירית הרחם מתדלדלת.
גורמים: השכיחים תחילה
1. אמצעי מניעה הורמונלי
זהו הגורם השכיח והתמים ביותר. גלולה, שתל, זריקה, התקן תוך-רחמי הורמונלי. המטרה היא מניעת היריון; כתופעת לוואי, הדימום פוחת. אם התלונה היא 'מגיע מעט' והאישה אינה מוטרדת מכך, אין צורך בטיפול. אם היא כן מוטרדת, משנים את השיטה - לא 'קורס להערת הרחם'.
2. תסמונת אשרמן - הידבקויות תוך-רחמיות
שכיחה יותר אחרי גרידה הקשורה להיריון. היפומנוראה או אמנוראה עשויות להיות הממצא היחיד. עלולים להתלוות כאב, אי-פוריות, הפלות חוזרות. האבחנה והטיפול נסמכים על היסטרוסקופיה. אולטרסאונד עשוי לומר 'רחם ריק'; הוא אינו תמיד מראה את ההידבקויות. ב-SoftCare, עמוד הטיפול שלאחר הפלה מלאכותית עומד בנפרד; עמוד זה אינו הופך כל הפלה מלאכותית לתסמונת אשרמן. ירידה פתאומית וקבועה, במיוחד המלווה בכאב, פותחת את הדלת לבירור.
3. היצרות צוואר הרחם
קוניזציה, צריבה, הליך חוזר, או דילול הקשור לגיל המעבר - מצמצמים את דרך היציאה. הדם מצטבר בפנים, ויוצא החוצה רק ככתם. כאב במפשעה נחשב בטעות ל'כאבי ווסת'.
4. דילול רירית הרחם - הורמונים וגיל
אסטרוגן נמוך, פרוגסטין ממושך, פרימנופאוזה, הנקה. באולטרסאונד נמצאת רירית דקה. רירית דקה אינה תמיד מחלה; זה בדיוק מה שהגלולה ו-Mirena שואפות אליו.
5. בלוטת התריס ופרולקטין
שתיהן משבשות גם את הקצב וגם את הנפח. הפרשת חלב לא תמיד מופיעה. ערך פרולקטין שנלקח לאחר לילה ללא שינה עלול להטעות.
6. PCOS
PCOS גורמת בעיקר לווסת נדירה. בחלק מהמחזורים אין ביוץ, והרירית מתפרקת בצורה לא סדירה; האישה מתארת זאת כ'ווסת מועטה מאוד'. דימום דק בפני עצמו אינו קובע אבחנת PCOS.
7. תרופות ואחר
חלק מהתרופות האנטי-פסיכוטיות, כימותרפיה, שחפת אגנית (נדירה, אם עולה מההיסטוריה הרפואית), דלקת רירית רחם קודמת שאינה תסמונת אשרמן. אלה אינם נסרקים לכל אישה בשלב הראשון.
סדר הבדיקה
ב-Şişli Fulya, סדר הבדיקה אינו נקבע לפי תפריט חבילות.
תחילה בדיקת היריון. לאחר מכן - איזה אמצעי מניעה בשימוש, מתי היה ההליך התוך-רחמי האחרון, וכיצד השתנה הדימום ביחס למצבו הקודם. אולטרסאונד וגינלי בודק את עובי הרירית, את חלל הרחם ואת השחלות. אם הרירית דקה והשיטה הורמונלית, לרוב זה מספיק. אם דילול הרירית מגיע יחד עם היסטוריה של הליכים וכאב, עולה נושא ההיסטרוסקופיה; לא בכל ווסת מועטה נכנסת מצלמה.
בדיקת דם לפי ההיסטוריה: TSH, פרולקטין, FSH-אסטרדיול. אם יש שיעור יתר - אנדרוגן. פאפ סמיר אינו חלק מאבחון ההיפומנוראה; אם הגיע זמן הסקירה, ניתן לקחת אותו באותו ביקור.
מתי לא לחכות
- אם אחרי הפלה מלאכותית, גרידה או היסטרוסקופיה הווסת ירדה פתאום לכתם בלבד
- אם יחד עם דימום מועט מופיע כאב מפשעה חמור בכל חודש (חסימת יציאה)
- אם בדיקת ההיריון אינה חד-משמעית
- גלי חום לפני גיל 40 + דילול
- הפרשת חלב מהפטמה
- אם האישה רוצה להיכנס להיריון והרירית נשארת דקה באולטרסאונד
טיפול - לא נבנה כדי 'שהווסת תגדל'
המטרה היא התלונה והתוכנית של האישה. ווסת מועטה בפני עצמה אינה אינדיקציה לטיפול.
כאשר האמצעי ממשיך והאישה מרוצה
אין צורך בהתערבות. 'צמח שמפעיל את הרחם' אינו נמכר. לאישה שרוצה להפסיק את הגלולה נאמר שהדימום עלול לחזור עם ההפסקה; זו אינה תלות, זו הסרת ההשפעה.
כאשר האמצעי ממשיך אך האישה מוטרדת מהמיעוט
משנים את הגלולה, דנים בסוג ההתקן, ובונים מחדש את ההבחנה בין נחושת להורמון. המקום שבו Mirena עוצרת דימום כבד הוא נושא נפרד; אצל אישה עם תלונת היפומנוראה, אותו אמצעי אינו בהכרח רצוי.
חשד להידבקויות או להיצרות
היסטרוסקופיה היא הכלי לאבחון ולטיפול גם יחד. לאחריה, לעיתים דנים באסטרוגן להגדלת הרירית, ולעיתים במחסום תוך-רחמי. זה אינו 'שלושה טיפולי לייזר'.
תוכנית היריון
רירית דקה והידבקויות מקשות על ההשרשה. תחילה הגורם. אינדוקציית ביוץ ו'זריקה שמעבה את הרירית' אינן מותנות עד שבלוטת התריס והפרולקטין מתאזנים ואנרגיה ומשקל מתייצבים.
מה לא לעשות
- לומר 'חוסר איזון הורמונלי, תתחילי גלולה' ללא אולטרסאונד
- לרשום PCOS לכל ווסת דקה
- לחכות שלוש שנים לשתיקה שלאחר הפלה מלאכותית בתירוץ 'החלמה תקינה'
- אסטרוגן במינון גבוה ללא בקרה
- להסתיר היריון לא רצוי מאחורי ווסת מועטה
היפומנוראה והיריון
דימום מועט אינו אומר חוסר יכולת להיכנס להיריון. אם הביוץ נמשך, ההיריון אפשרי. אצל אישה שאינה מתגוננת, 'החודש זה הגיע כמו כתם' דורש תחילה בדיקה. אצל אישה שרוצה להתגונן, שיטה הורמונלית ממילא מפחיתה את הנפח; זהו סימן לכך שהשיטה פועלת, לא הוכחה למחלה.
גישת Soft Care
בתפריט בריאות האישה, היפומנוראה, אוליגומנוראה ודימום כבד נכתבים אחד ליד השני כי האישה מבלבלת בין השלושה באותו משפט. קליניקת SoftCare פעלה עד 2013 תחת השם Şişli Med, ומאז היא ממוקמת בפולייה (Fulya) כ-Soft Care Clinic. עמוד זה אינו חבילת בדיקה כללית. אם התחבושת אינה מתמלאת, תחילה בודקים את האמצעי, לאחר מכן את היסטוריית ההליכים, ולבסוף את עובי הרירית.
שאלות נפוצות
מהי היפומנוראה?
מצב שבו הווסת עומדת בלוח הזמנים אך מגיעה בכמות מועטה מאוד ולרוב לזמן קצר מאוד.
אחרי כמה ימים וכמה תחבושות זה נחשב מועט?
המדד הקלאסי הוא ווסת הנמשכת פחות משני ימים, או שהתחבושת/הטמפון כמעט אינם מתמלאים בפועל. אין גבול מדויק במיליליטרים שנמדד בבית; האישה משווה למצבה הקודם - למשל, שימוש בעבר בשלוש-ארבע תחבושות ועכשיו הסתפקות בכתם אחד, או ווסת שנמשכה שלושה ימים ועכשיו מסתיימת עד אחר הצהריים, הם תיאורים אופייניים.
האם התקן הורמונלי עוצר את הווסת?
כן, בפרט התקן תוך-רחמי הורמונלי (Mirena) מדלל את רירית הרחם ומפחית או עוצר את הדימום במכוון; זו אינה מחלה, אלא ההשפעה הצפויה של האמצעי. התקן נחושתי, לעומת זאת, עושה בדיוק את ההפך ומגביר את הדימום.
אחרי הפלה מלאכותית הווסת שלי הצטמצמה מאוד, זה יעבור?
היפומנוראה או אמנוראה אחרי גרידה הקשורה להיריון עלולות להעיד על הידבקויות תוך-רחמיות (תסמונת אשרמן); זה לא בהכרח יעבור מעצמו. במיוחד אם הירידה פתאומית וקבועה ומלווה בכאב, מומלצת הערכה היסטרוסקופית במקום להמתין בתירוץ 'החלמה תקינה'.
האם ווסת מועטה היא אי-פוריות?
לא. דימום מועט אינו אומר שלא ניתן להיכנס להיריון; אם הביוץ נמשך, ההיריון אפשרי. עם זאת, מכיוון שהידבקויות או רירית דקה עלולות להקשות על ההשרשה, מומלץ לברר את הגורם אצל נשים המתכננות היריון.
אם אפסיק את הגלולה, הווסת תחזור לגדול?
כן, אצל אישה שמפסיקה שיטה הורמונלית (גלולה, התקן הורמונלי וכו') הדימום עשוי לחזור למצבו הקודם; זו תוצאה צפויה, לא 'התמכרות לגלולה'.
האם קוראים לזה היפומנוראה גם אצל מתבגרת?
ההערכה בגיל ההתבגרות שונה מזו של מבוגרת; בשנים הראשונות אחרי המנרכה, תנודות בנפח ובסדירות הדימום שכיחות. אם מבחינים בירידה קבועה ובולטת, בכל זאת מומלצת הערכה גינקולוגית.
מה עושים ב-SoftCare?
תחילה בדיקת היריון, ולאחריה בירור לגבי אמצעי המניעה הנוכחי ולגבי היסטוריית הליכים תוך-רחמיים אחרונים, אם קיימת. אולטרסאונד וגינלי מעריך את עובי הרירית ואת השחלות; במידת הצורך נדרשות בדיקות TSH, פרולקטין ו-FSH-אסטרדיול. הטיפול מותאם אישית לפי הגורם שנמצא ולפי תוכניתה של האישה.
העמוד הוא למטרות מידע בלבד, אינו מהווה אבחנה או מרשם אישיים. Şişli, Fulya Nişantaşı.
מקורות
- The two FIGO systems for normal and abnormal uterine bleeding symptoms and classification of causes of abnormal uterine bleeding in the reproductive years: 2018 revisions. Munro MG, et al. International Journal of Gynaecology and Obstetrics, 2018.
- Heavy menstrual bleeding: assessment and management (NICE guideline NG88). National Institute for Health and Care Excellence (NICE), 2018.
- Irregular periods. NHS (UK National Health Service).
נבדק רפואית על ידי Op. Dr. Şükrü Sanus, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות · בדיקה רפואית אחרונה: