SoftCare Clinic

בדיקה גינקולוגית / בדיקות

כיצד מכניסים התקן תוך רחמי (ספירלה)?

כיצד מכניסים התקן תוך-רחמי, שלב אחר שלב: הסבר מונפשסרטון: SoftCare Clinic · © 2026 SoftCare Clinic, כל הזכויות שמורות.

התקן תוך-רחמי אינו מוכנס על ידי חיתוך או ניקוב. הוא מוחדר דרך תעלת צוואר הרחם אל תוך חלל הרחם. עמוד זה מסביר כיצד מתבצע התהליך במרפאת שישלי פוליה, מהיכן מגיע הכאב, ומתי מדובר על הרדמה. האבחנה ובחירת השיטה נקבעות בבדיקה.

הגדרת ההתקן (מהו ההתקן התוך-רחמי)

התקנים תוך-רחמיים (ספירלות) הם מכשירים גמישים המוכנסים לחלל הרחם לצורך מניעת הריון, ואינם צפויים לפגוע בגוף כמו גוף זר; הם עשויים בדרך כלל מבסיס פוליאתילני. צורתם מעוצבת כך שתתאים לחלל הרחם. השימוש הנרחב בהתקנים תוך-רחמיים מודרניים החל בשנות ה-60 של המאה ה-20; הצורה והתוכן השתנו עם הזמן. כיום הוא נחשב לשיטת מניעה יעילה לטווח ארוך.

בסקרי אוכלוסין ישנים, נמסר על שיעור שימוש גבוה בטורקיה (בסקר 1998, 19.8% מהנשים; בשנת 2005 כ-23% מהנשים הנשואות). נתונים אלה הם היסטוריים; השיעור כיום משתנה לפי עיר וקבוצת גיל. המספר אינו אומר "מתאים לכולן".

בתחילת שנות האלפיים דובר בשוק על שלוש קבוצות עיקריות. כיום התוכן מגוון יותר:

  • התקנים אינרטיים (ללא תוסף)
  • התקנים המכילים נחושת
  • התקנים המכילים כסף
  • התקנים המכילים זהב
  • התקנים המכילים פלטינה
  • התקנים הורמונליים

איזה סוג מתאים נבחן לפי גודל הרחם, סדירות הווסת, הנקה, זיהומים קודמים והעדפת האישה עצמה. אין תווית "הטוב ביותר". הגודל והדגם נשארים בשיקול דעת הרופא/ה, לאחר בדיקה ובמידת הצורך אולטרסאונד.

האם בהכנסת ההתקן יש חיתוך או ניקוב?

אין. צוואר הרחם הוא התעלה שבין חלל הרחם לנרתיק. ההתקן מוחדר דרך תעלה זו, כשהוא מקופל בתוך שפופרת ההחדרה של היצרן, ונפתח בחלל הרחם. העור אינו נחתך. דופן הבטן אינה נפתחת. לא תופרים. התהליך אינו מתואר כמו חתך ניתוחי.

היעדר חתך אינו אומר שאין שום תחושה. צוואר הרחם עשוי להגיב בהתכווצות (קרמפ) כשנוגעים בו. התכווצות זו אינה קרע; היא מתיחה קצרת-טווח של התעלה. שני משפטים נשארים נפרדים: השיטה אינה חתך, התחושה אינה אפס.

ההבדל בין אישה שילדה לאישה שלא ילדה

אצל אישה שילדה (בעיקר לידה וגינלית), צוואר הרחם הוא תעלה שכבר נפתחה בעבר. מעבר שפופרת ההחדרה אורך במרבית המקרים זמן קצר יותר, וההתכווצות מתוארת כקצרה יותר. אין זה אומר "אין כאב כלל"; מבחינה סטטיסטית נאמר שהוא עובר בקלות רבה יותר.

גם אצל אישה שמעולם לא ילדה ניתן להכניס התקן. הדבר אינו אסור. צוואר הרחם צר יותר, והתעלה נמתחה פחות. שפופרת ההחדרה מבצעת את אותה פעולה; משך הזמן והתחושה עשויים להיות רבים יותר. המשפט "לאישה שלא ילדה לא מכניסים ספירלה" אינו חוק במרפאה זו. מה שאין הוא אותה ציפייה זהה: אצל אישה שלא ילדה, התהליך עשוי לא לעבור באותה רגיעה כמו אצל אישה שילדה.

לידה קיסרית אינה אותה היסטוריה של צוואר הרחם כמו לידה וגינלית. דופן הבטן נפתחה; התעלה אינה נחשבת פתוחה באותה מידה בכל ניתוח קיסרי. לכן המשפט "ילדתי, אז זה קל" אינו מספיק כשלעצמו. נשאלת השאלה כיצד התבצעה הלידה.

גובה וגודל — הבחירה נתונה לרופא

להתקן תוך-רחמי אין מידה אחידה. אורך ורוחב חלל הרחם משתנים מאישה לאישה. בחלל קצר או צר, מסגרת גדולה אינה נשארת יציבה; עולה נושא של תזוזה, התכווצויות ועלייה בדימום. לעומת זאת, מכשיר קטן מדי בחלל רחב עלול להעלות את הסיכון להריון בלתי רצוי.

הגודל נבדק באמצעות ספקולום ובמידת הצורך אולטרסאונד וגינלי. הרופא/ה בוחר/ת את האורך המתאים לחלל. בקשת המטופלת "שיהיה קטן, שיכאב פחות" אינה מחליפה את המדידה. מידה שגויה אינה פוגעת בתחושה של אותו היום, אלא בחודשים שלאחר מכן.

האם הכנסת ההתקן כואבת?

מה שנוצר, ברוב המקרים, דומה להתכווצויות ווסת — לחץ קצר-טווח. חלק מהנשים מתארות זאת כ"רק נגעו"; חלקן מדברות על התכווצות של כמה דקות המתפשטת כלפי מטה בגב התחתון. שתי התחושות עשויות להופיע באותו תהליך. סף הכאב, מידת הפתיחות של צוואר הרחם, החרדה ושלב הווסת באותו יום — כל אלה אינם נכנסים למשפט אחד.

התחושה בדרך כלל מתרכזת בשלוש נקודות. הראשונה — הספקולום: קר ולחץ, לא חיתוך. השנייה — תנקולום או מכשיר דומה המחובר לצוואר הרחם: קצר, לא כמו מחט, אלא תחושת משיכה. השלישית — מעבר שפופרת ההחדרה דרך התעלה והיפתחות ההתקן בחלל: כאן מתרחשת עיקר ההתכווצות. כל זה נמשך דקות ספורות; אין מדובר בכאב ניתוחי בן שעות.

לאחר תום התהליך, ייתכן שיימשכו באותו יום התכווצויות וכתמי דם. אין זו הוכחה ל"כאב בהכנסה, כלומר טעות". חום, הפרשה מסריחה, כאב הולך וגובר ומתמשך — אלה נדונים בנפרד; במקרה כזה יש להתקשר.

האם נותנים הרדמה בהכנסת ההתקן?

הרדמה כללית אינה חובה. בהרבה מקרים, התהליך מסתיים תוך שיחה, מתחת לספקולום ובאמצעי מקומי. גם "כולן מורדמות" אינו נכון; גם "לא עושים כלום" אינו נכון.

אצל אישה שלא ילדה

התעלה צרה. אם צפויה התכווצות מורגשת, עולות שתי אפשרויות. הרדמה מקומית: הרדמה המוחלת סביב צוואר הרחם או בפתח התעלה (בג'ל, בתרסיס או בזריקת חסימה). האישה ערה, מדברת, זמן הקימה שלה קצר יותר. סדציה: הרדמה קצרת-טווח. אין זה זהה להרדמה כללית של חדר ניתוח; צינור נשימה אינו נפתח בכל מקרה. המטרה היא לא לזכור את אותן דקות של התהליך, או לדכא את ההתכווצות.

איזו אפשרות תיבחר נבדק לפי החרדה, התגובה בבדיקה קודמת, מחלה מערכתית והיסטוריית צום-תרופות. אם מבוקשת סדציה, נהיגה ביום התהליך והליכה הביתה לבד אינן מדוברות.

אצל אישה שילדה

ברוב המקרים הרדמה מקומית מספיקה. ג'ל או חסימת צוואר הרחם מרככים את מעבר שפופרת ההחדרה. סדציה אינה הכלל אצל אישה שילדה; אם קיימת חרדה מורגשת, היסטוריה של ספקולום קשה בעבר, או הערכת הרופא/ה באותו יום, היא נדונה בנפרד.

הרדמה מקומית אינה מבטיחה "לא ארגיש כלום". תחושת מגע עשויה להישאר; הכאב החד פוחת. אמירת ההבחנה הזו לפני התהליך מקצרת את הוויכוח "לא הורדמתי" לאחר סיומו.

האם ארגיש בזמן הכנסת ההתקן?

כן, רוב הנשים מרגישות משהו. התחושה אינה חיתוך. נוכחות הספקולום, המגע בצוואר הרחם, התקדמות שפופרת ההחדרה — כל אלה תופסים מקום בגוף. אם יש סדציה, ייתכן שאותן דקות לא ייזכרו; לאחר ההתעוררות ההתכווצות עשויה להימשך.

ההבטחה "לא ארגיש כלום" אינה חלק מהטקסט הזה. המשפט הנכון הוא: אין חתך; התחושה בסדר גודל של התכווצויות ווסת וקצרת-טווח; אצל אישה שלא ילדה תחושה זו עשויה להיות בולטת יותר; הרדמה מקומית או סדציה קצרה נדונות כדי להפחית תחושה זו.

איך מבחינים בין התכווצות לסכנה

ההתכווצות בזמן ההכנסה ובאותו יום היא גל קצר-טווח, דומה לכאב ווסת, המתפשט כלפי מטה. הליכה, דיבור, שתיית מים אינם נעצרים. צד הסכנה שונה: חום עולה, הפרשה מסריחה, כאב המקרין לכתף אחת ומחמיר, תחושת עילפון, דימום הממלא תחבושת בזמן קצר. אין להמתין עם אלה בבית מתוך מחשבה "זה יעבור לבד".

לעיתים נדירות ההתקן אינו נכנס לחלל, נשאר בצוואר הרחם, או (נדיר מאוד) לוחץ על הדופן. לכן לאחר תום התהליך ניתן לבדוק את החלל באולטרסאונד. אין חותמת חובה לתור שני בכל מקרה; אם הרופא/ה רואה/ת את התמונה כמספקת באותו יום, הוא/היא אומר/ת זאת. אם לא, הוא/היא קובע/ת בקרה בעצמו/ה.

התקן נחושת והתקן הורמונלי מוכנסים באותה דרך

מסלול ההכנסה של התקן הנחושת והתקן הלבונורגסטרל (ההורמונלי) זהה: תעלת צוואר הרחם, שפופרת ההחדרה, החלל. הבדל הכאב אינו נובע מההורמון, אלא מעובי המסגרת, קוטר שפופרת ההחדרה ומצבו של צוואר הרחם באותו יום. ההתקן ההורמונלי אינו משווק כ"נכנס ברכות רבה יותר". דפוס הדימום החודשי עשוי להשתנות בהמשך; זהו נושא נפרד, שאינו מסביר את ההתכווצות של אותו יום.

האם יום הווסת הוא תנאי?

בימים הראשונים של הווסת, התעלה פתוחה מעט יותר, וסבירות ההריון נקראת נמוכה יותר. לכן במרפאות רבות מעדיפים חלון זמן זה. ניתן להכניס גם מחוצה לו. מה שנדרש הוא שלילת הריון באותו יום ומדידת החלל. הכלל "רק בזמן הווסת" אינו מגביל כל מקרה.

הנקה, תקופת לידה, לאחר ניתוח קיסרי

הכנסה מיד לאחר הלידה היא זמן נפרד; עולה נושא של סיכון דימום ונפילה בנפרד. אין בטקסט זה חבילה של "נכניס עכשיו" לפני תום תקופת הלידה. אצל אישה מניקה, הבחירה בין הורמונלי לנחושת נבחנת לפי עדיפות החלב והדימום; טכניקת ההכנסה נשארת התקדמות מהתעלה. השפעת הניתוח הקיסרי היא על דופן הבטן; ההתקן אינו עובר דרך אותה השפעה.

איך מתקדם התהליך בחדר

תחילה נשללת אפשרות הריון. יום הווסת עשוי להיות מועדף; אין יום אחד חובה, אך החלל והתעלה קריאים יותר באותו שלב. הספקולום מוכנס. צוואר הרחם נראה. במידת הצורך נמדד החלל באולטרסאונד. ההתקן המתאים נפתח. שפופרת ההחדרה מתקדמת לאורך התעלה, ההתקן משתחרר, השפופרת נשלפת. החוטים נשארים קצרים מחוץ לצוואר הרחם; האישה אינה רואה אותם מבחוץ, הרופא/ה בודק/ת אותם בבקרה.

משך הזמן, מלבד ההכנה, נמדד ברוב המקרים בדקות. עיקר הזמן מוקדש לשיחה ולמדידה. חבילה מהירה מדי פירושה מידה שגויה.

אצל מי מצפים, אצל מי עוצרים

אצל אישה המעוניינת במניעת הריון, שאינה בהריון, וחלל הרחם שלה נמצא מתאים, ההתקן נדון. זיהום אגני פעיל, דימום בלתי מוסבר, חשד להריון, צורת חלל בלתי מתאימה — כל אלה עוצרים את התהליך באותו יום. אלרגיה, מגבלה הקשורה לנחושת או להורמון, משנה את בחירת הדגם; אינה מחייבת לומר "שום התקן אינו אפשרי".

אחרי התהליך

באותו יום ייתכנו כתמי דם והתכווצויות. משככי כאבים משמשים במידה שהרופא/ה ציין/ה. חום, ריח רע, כאב הולך וגובר, תחושת עילפון — אלה אינם ההתכווצות הצפויה. לגבי יחסי מין וטמפון, קובע המשפט של הרופא/ה מאותו יום; משך זמן כללי מהאינטרנט אינו מגביל את המקרה.

הבקרה אינה ננעלת לאותו שבוע בכל מקרה. אם רוצים לראות היכן נמצאים החוטים ושההתקן נשאר בחלל, מבקשים אולטרסאונד. נפילה עצמונית נדירה; גם "בלי שום בקרה" אינו הכלל.

תשובה קצרה למשפטי החיפוש הנפוצים בעמוד זה

האם הכנסת התקן תוך-רחמי כואבת וגורמת לסבל?

אצל רוב הנשים קיימת התכווצות ולחץ קצרי-טווח. הכאב אינו נובע מחתך. אצל אישה שלא ילדה התחושה עשויה להיות בולטת יותר.

האם נותנים הרדמה בהכנסת ההתקן?

הרדמה כללית אינה חובה. אצל אישה שלא ילדה נדונות הרדמה מקומית או סדציה קצרה. אצל אישה שילדה, ברוב המקרים הרדמה מקומית מספיקה.

האם ארגיש בזמן הכנסת ההתקן?

כן, בתהליך בהכרה מלאה מרגישים את הספקולום ואת המעבר בתעלה. בסדציה ייתכן שאותן דקות לא ייזכרו; לאחר מכן ההתכווצות עשויה עדיין להתרחש.

האם מכניסים גם לאישה שלא ילדה?

כן, מכניסים. הנוחות עשויה שלא להיות כמו אצל אישה שילדה. הגודל וההרדמה נבדקים בנפרד.

האם חותכים או מנקבים?

לא. ההתקן מוחדר מתעלת צוואר הרחם אל עבר החלל.

אמונות שגויות נפוצות

"לאישה שלא ילדה לא מכניסים."

מכניסים. התעלה צרה; ההרדמה והגודל נבדקים בנפרד.

"בהכנסה חובה להיות מורדמת לחלוטין."

לא נכון. אצל אישה שילדה בדרך כלל מספיקה הרדמה מקומית. אצל אישה שלא ילדה סדציה היא אפשרות, לא כלל אוניברסלי.

"זה לא כואב בכלל" או "זה בלתי נסבל."

שני המשפטים הם פרסומיים. התחושה בסדר גודל של התכווצות קצרה; הסף משתנה לפי אדם.

"ההתקן נכנס לרחם על ידי ניקוב."

לא נכון. צוואר הרחם כבר פתוח — אינו קיר סגור, אלא תעלה.

"גודל קטן מספיק לכולן."

לא מספיק. מסגרת גדולה בחלל צר, ומסגרת קטנה בחלל רחב, פוגעות בחודשים שלאחר מכן.

שלוש שאלות שכדאי לשאול לפני הבדיקה

האם ילדת, וכיצד. האם קיימת כרגע אפשרות להריון. האם בספקולום או בבדיקת פאפ קודמת הייתה לך התכווצות עד כדי עילפון. שלוש שאלות אלה קובעות אם תידון הרדמה מקומית או סדציה. שם דגם שנבחר מהאינטרנט אינו מחליף את המדידה.

התהליך בשישלי פוליה

בסופטקר קליניק, תחילה מתבצעים ייעוץ ובדיקה. ההתקן אינו נמכר כחבילה. עד שלא יתבררו ההריון, הזיהום וגודל החלל, לא נקבעים יום ודגם. היסטוריית הלידה — ללא, וגינלית, קיסרית — משנה את אפשרות ההרדמה. ההחלטה מתקבלת בחדר, בהסכמה מדעת.

קביעת תור: ‎+90 212 241 30 10‎ · softcareclinic.com · Şişli Fulya Nişantaşı / İstanbul

טקסט זה אינו תחליף לבדיקה. סף הכאב, בחירת ההרדמה והדגם נקבעים בבדיקה ובבירור של אותו יום.

מקורות

  1. Medical eligibility criteria for contraceptive use (5th edition). World Health Organization (WHO), 2015.
  2. IUD (intrauterine device) or copper coil. NHS (UK National Health Service).

נבדק רפואית על ידי Op. Dr. Şükrü Sanus, מומחה לגינקולוגיה ומיילדות · בדיקה רפואית אחרונה: